פש"ר
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
38730-11-11
02/02/2012
|
בפני השופט:
יעל רז-לוי
|
| - נגד - |
התובע:
שפרה דויטש
|
הנתבע:
1. אייל כהן
2. כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום
3. בל"ל משכנתאות בע"מ
|
| החלטה |
בתיק זה כבר ניתנו החלטות קודמות בבקשות דומות של המבקשת (ביום 6.12.11 וביום 8.12.12). למרות שלמעשה מדובר בבקשה זהה במהותה, הרי לאור העובדה כי המבקשת אינה מיוצגת כיום, לאור העובדה כי מדובר באישה מבוגרת בגילה, לאור נסיבותיה האישיות כעולה מן הבקשה, ולאור מינוי של מנהל מיוחד חדש בתיק, נשלחה הבקשה לתגובת המנהל המיוחד החדש שמונה, לאחר שהתאפשר למבקשת להמציא לו מסמכים כפי שנתבקש על ידה.
כעת נתקבלה תגובת המנהל המיוחד, אשר ציין כי הוא סבור כי התגובות וההחלטות הקודמות שניתנו משקפות את המצב המשפטי הקיים, היינו הנושה זכאי לממש את בטוחתו בהליכי מימוש משכון המתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל, זאת מכוח סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980.
ראשית יאמר כי עם כל ההבנה למצבה הלא פשוט של המבקשת לאור גילה ונסיבותיה האישיות שצוינו, הרי נראה כי אין בסיס להיעתר לבקשת המבקשת וכי אין כל יסוד או עיגון משפטי לבקשתה לעצור הליכי המימוש.
המבקשת אשר כעת אינה מיוצגת, חוזרת ופונה לבית משפט זה במסגרת הליך פשיטת הרגל, בבקשות לעיכוב מימוש המשכון אשר קיים על הנכס- הדירה, אשר נעשו במסגרת תיק ההוצל"פ .
אין חולק כי המדובר בנכס שאינו רשום על שמה אלא על שם מר שלמה יוספי המנוח, אביה של המבקשת, כעולה אף מדברי המבקשת בתצהיר שצורף לבקשה, וכי מימוש הדירה מתבקש לאור חוב של מר שלמה המנוח בגין הלוואה שנטל מן הבנק. מכאן גם אם המבקשת ואחיה הם יורשיו של מר שלמה המנוח, הרי כפי שצוין בהחלטות קודמות, חובות העיזבון קודמים להורשה.
עוד יצוין כי למעשה הליך המימוש ובכלל זה פינוי הנכס והעברתו לחזקת כונס הנכסים מטעם הבנק, הושלם במסגרת תיק ההוצאה לפועל לאחר הליכים ממושכים והחלטות בעניין זה, הן של ראש ההוצל"פ והן בערעורים עליהם, בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי בירושלים. הפינוי האמור הושלם לאחר שנשמעו טענות המבקשת כנגד הפינוי, נידונו ונדחו, לאחר בחינה של בית המשפט המחוזי, בערעור שהוגש על ידה, ולאחר שנדחתה בקשתה לעיכוב פינוי הנכס בטענת פרעתי. עוד יצוין, כי במסגרת דחיית הערעור אושר פינוי הדירה, תוך שנקבע אף מועד לפינויה, כאשר כל האמור בוצע והושלם עוד טרם כניסת המבקשת להליך פשיטת הרגל.
מעבר לכך, נראה כי טענות החייבת כי שילמה כבר את חובה- משמע טענת פרעתי, כבר נדונו בהליך ההוצל"פ ונדחו (ראה החלטת השופט ליפשיץ עוד מחודש יולי 2011 והחלטה הדוחה טענת פרעתי מתיק ההוצל"פ מיום 14.9.11, וכן החלטת השופט דרורי בערעור מאותו תאריך הדוחה אף היא בקשת עיכוב של המבקשת). מכאן נראה כי אין מקום שבית משפט לפשיטת רגל יחזור ידרש להם, באופן שלמעשה יחסום את זכות הנושה לממש בטוחתו, מעבר ליכולתה של המבקשת להעלותן במסגרת הליכי הוצאה לפועל.
למעלה מן הצורך יצוין כי הצעת המבקשת בבקשה לחלק הדירה, כך שתתגורר בחלק ממנה, אינה ישימה, כפי שציין אף המנהל המיוחד, וכי המדובר בהצעה להסדר פשרה, אשר בודאי שנדרשת לה הסכמת הצד שכנגד, וזאת כאשר עוד במסגרת הליכים שנקטה המבקשת בערעור לבית המשפט המחוזי, ניתנה למבקשת שהות להציע הסדר לבנק עד ליום 1.9.11, שהות שחלפה זה מכבר ולאחריה הורה שוב בית המשפט המחוזי בירושלים על פינוי הדירה.
לאור כל האמור לא מצאתי לשנות מהחלטותיי הקודמות ולא מצאתי יסוד להעתר לבקשה.
אציין כי במקביל הוגשה על ידי הנושה- הבנק, בקשה לאישור המכר בדירה נשוא הבקשה, ואדרש אליה לאחר קבלת התגובות לה.
המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים, גם בפקס, וכן תעביר ההחלטה לחייבת- למבקשת, כאשר לאור העובדה שהחייבת אינה מיוצגת כיום, אף המנהל המיוחד יעשה לידע החייבת על ההחלטה וכן ליידעה על הגשת הבקשה לאישור המכר על ידי הבנק,ולאפשרות שניתנה לה להגיב לבקשה.
ניתנה היום, ט' שבט תשע"ב, 02 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.